קרסול אכילס

הרשו נא לי להפר את שלוותו הדוממת של הבלוג על מנת לעסוק בסוגיה מטרידה, שיתכן כי אף מטרידה את המגיב "אירני" שהוא נכון להיום הקורא הנאמן ביותר שלי.
עם האיום המפוקפק לחורף (מה יותר סביר שיגיע- החורף או הפצצה?) נחרדות בנות ישראל העליזות בפותחן את ארון הנעליים להכין רגליהן לחורף. שם, עמוק בארון, טמונות נעלי הסירה, חלקן חדשות ומנצנצות עדיין, ולא מסגירות את האימה הטמונה בהן: הפמיניסטיות התלוננו על נעלי העקב? ובכן, הליכה על עקבים היא משחק ילדות לעומת העינוי המסתתר באחורי הנעל: אותו אזור המתחכך עם הקרסול וחותך אותו, או יותר נכון, את שאר הצלקות המעטרות אותו מהנעליים של השנה שעברה ושל השנה לפניה. הגיע הזמן שמישהו יגיד את זה: נמאס כבר לעטוף כל בוקר את הקרסול בקונסטרוקציה מורכבת של צמר גפן ופלסטרים כדי למנוע את העינוי היומי שגורמות הנעליים. הביטו ימינה ושמאלה ברחוב ותראו נשים מסתירות צליעה לא חיננית, נושכות את שפתיהן ונשבעות שמחר הן הולכות עם נעלי אצבע לעבודה. ושוב בבוקר מתפתות לנעליים, ושוב מקללות את החתכים האיומים בקרסול. מעל במה זאת אני יוצאת בקריאה נרגשת ליצרני הנעליים הסינים: הבו לנו נעליים של בני אדם, או שנחזור כולנו לריבוק מהילדות, לאולסטארס מהנעורים או לפלדיום מחנות הקמפינג, העיקר שלא יכאב.

מודעות פרסומת
Published in: on 28 באוקטובר 2010 at 23:17  Comments (9)  

The URI to TrackBack this entry is: https://humusthemarker.wordpress.com/2010/10/28/%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%9c-%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%a1/trackback/

RSS feed for comments on this post.

9 תגובותכתיבת תגובה

  1. קראתי את הפוסט והבטתי למטה על נעל האולסטאר האדומה שלי.

    מה שיותר לא ברור לי מבחורות שמסתובבות בנעליים שכל אחיזתן בכף הרגל מבוססת על היצמדות לאחורי הקרסול, זה בחורות שקונות נעליים כאלה באינטרנט.

    • ככה זה, חלקנו סטרייטיות.

      • אין מה לצאת בקריאה נרגשת לסינים בנידון. אין מצב שתהיה להם אמפאטיה לנושא או סנטימנטים – אם לוקחים בחשבון שעד לא כל כך מזמן הם קשרו רגלים של נשים (ילדות קטנות בעצם) כדוגמה קלאסית ל'מודל יופי דכאני'.

      • אז את אומרת שהסינים דופקים את המערב דרך נעלי הנשים?

  2. אני מוחה. מכל הנעליים הנוחות, הלא נוחות, השטוחות, בעלות העקבים, החדשות והמרופטות שבארוני, הזוג הכי לא נוח הוא בוודאות נעלי האולסטארס שקניתי ברגע של נוסטלגיה. הנעליים האלו תוכננו ללא ספק עבור נשים שאין להן זרתות בכפות הרגליים. בכל פעם שאני נועלת אותן, צומחות לי שלפוחיות אדומות וכואבות על הזרת. כבר עדיף נעלי סירה.

    • אני מודה שהאולסטארס היו מטפורה. מעולם לא הזדמן לי לנעול כאלה. אבל נעליים שתוכננו לאנשים עם ארבע אצבעות ברגליים הן חזון נפרץ.

  3. אני אומרת שאפילו לא צריך סינים בשביל זה. המערב עושה את זה לעצמו. או בעצם נשים מערביות שהחליטו שנעליים נוחות זה לא סקסי.
    תחשבי סרט איטלקי. קלאסה. נגיד פליני או אנטוניוני. הגיבורה הולכת לכבס על שפת הנהר – שערה גולש מן המטפחת, התפוחים חומקים מן המחשוף, השמלה צמודה לירכייה השופעות ולרגליה כפכפים גסים (ונוחים) – מה לא סקסי בזה?
    הפואנטה היא שגילתי חנות כפכפי-חורף (אורטופדים. סורי,מילה גסה), מעוצבים נשי ומדהים ומחר אני ניגשת למדוד..

    • מצטערת, ההתקרבנות הזאת לא לרוחי. את אישה בוגרת ועצמאית, ורק את בוחרת איזה נעליים לנעול.

  4. ועל זה נאמר: לכי על זה!
    אל תהיי קרבן אופנה (אומר מי שבעצמו נמנע מסנדילת סנדלים בגלל שהוא משמש בתפקיד קהילתי וכו'. באסה).


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: