עלילות ק' בעולם הפלילים

ק' חזרה הביתה בשעת לילה מאוחרת למדי. בשער היא עוד תמהה מעט כשראתה את החתול הכתום, זה שלא אוהב לצאת את הבית, עומד בחוץ ומתלונן. כשנכנסה הביתה הצטערה לראות שהחתולים הפכו את הבית. לקח לה כמה רגעים להבין שחתולים אינם יכולים להפוך את כל תכולת הארונות הסגורים בדרך כלל, וגם לא לשבור את הסורגים בחלונות. ספירת מלאי זריזה גילתה לה מה נלקח שלל מביתה: מחשב נייד בן ארבע וחצי, שממילא חרחר חרחורי גסיסה בימים האחרונים, מצלמה, אוסף העגילים הפושטים והאהובים כל כך, והגרוע מכל: מאגר הריטלין שהושג בדי עמל וללא מרשם, ושבו תלוי כל עתידה האקדמי של ק'. את החתולים, למרבה הצער, בחר הגנב חד השכל להשאיר על כנם.

בזמן שהמתינה למשטרה התקשרה ק' לאמא לספר לה על המקרה המצער. למחרת סיפרה שכשחזרה למיטה נרגשת כולה והעירה את אבא הנוחר לספר לו על המאורע, גילה זה גבריות טיפוסית,  פקח עין אחת ואמר לה: מה את אומרת חרררררפפפ.

שני שוטרים הגיעו לדירה: הראשון, צעיר מחוטט פנים בעל מוח של שוטר, והשני רוסי חביב שגילה נפש של בלש כשגילה לבד המון פרטים על ק' רק מהצצה חטופה בחפצים הפזורים בבית. אחרי שמילא המחוטט טופס ארוך והצליח לאיית לא נכון את שמה של ק', שאל אותה אם היא חושדת במישהו אולי, מישהו שיש לו מפתח לבית. ק' הזכירה לו בעדינות שהפורץ נכנס מהחלון. השוטרים הבטיחו שלמחרת בבוקר יגיע שוטר מהמז"פ לקחת טביעות אצבעות, והעניקו לה כפפות לטקס כחלחלות שנראו כמו נלקחו מסרט למבוגרים, כדי שתוכל לסדר את הבית בלי לפגוע בטביעות האצבעות.

בבוקר המתינה לו עד בוש. כשהתקשרה למשטרת המחוז התנצלו הללו והסבירו שהיה ארוע חמור מאוד ולכן הוא מתעכב. כל ניסיונותיה לברר באיזה אירוע חמור מדובר עלו בתוהו. כמה רגעים אחר כך התקשר אליה השוטר בעצמו ואמר שהיה אירוע דקירה ולכן הוא מתעכב. כשעה אחר כך, התקשר לומר שהוא כבר היה בדרך אליה אבל שוב הקפיצו אותו למשהו דחוף. הפעם כבר לא חקרה. כעבור עוד שעתיים הוא הודיע שהוא עומד לצאת לכיוונה, ואז התקשר שוב להגיד שאיזה ילד קפץ מהחלון. כפי הנראה, המז"פ מעסיק אדם אחד בלבד בכל אזור גוש דן.  בסוף היום הצליח הבחור להגיע, פיזר המון אבקה שחורה בבית, ולא מצא כלום. הוא טען שמהחלון אי אפשר היה לקחת טביעות אצבעות בגלל כל הלכלוך שדבק בו. כשאת מגיעה למצב שבו שוטר רומז לך שאת לא מנקה טוב את הבית, זה סימן שהגיע הזמן לעבור דירה.

מודעות פרסומת
Published in: on 27 במרץ 2010 at 15:22  Comments (7)